על פי הספר "עוצמת הרכות" מאת טובי בראונינג, הוצאת מודן, פרק 6
מודעות
ההבדל בין קיום רדום לבין חיים ערניים שמתחדשים ללא הרף הוא היותך מודע או לא. במילה " מודע " הכוונה אינה להכרה במובן המקובל של "אני חושב, משמע אני קיים", שלרוב מעצים את חוסר החיות שלנו ומגביל אותנו לשכלנו בלבד, אלא להיותך מודע במשמעות רחבה הרבה מעבר לאינטלקט – מודע בצורה כזו שמפעפעת בכל תא מתאינו, מודע לעולם החיצוני מתוך היקום הפנימי. אם אתה לא מודע אתה מנציח את בעיותיך. כל עוד אתה שרוי באפילה, ואתה אינך מודע , אין כל תקווה לשינוי. תאר לעצמך, שגנב פורץ לביתך כל יום ומסלק חלק מהמזון שבמקרר. אתה אינך מודע לכך, אך כתוצאה מכך יש לך בעיה. נראה, כי לא משנה כמה קשה אתה עובד או כמה כסף אתה מרוויח, לעולם אין מספיק אוכל במקרר. זה לא ברור לך, ואתה מתאמץ יותר ויותר למלא את החסר, עד שאתה מותש. כוחו של הגנב רב משלך, מכיוון שאתה אינך מודע לקיומו. אדם יכול לשאת משקולת ששוקלת עשרים קילוגרם על כתפיו, ולא לחוש בכך כלל, אם התרגל לחיות כך. שריריך המכווצים עלולים להכביד עליך מאוד, ואם אינך מודע לכך, זה מבטיח שהם ימשיכו בכך. אם תיעשה מודע למשקולת המיותרת, תרגיש לפתע את הכובד במלואו ותסיר אותו מעליך. כך, בהפיכתך ל- מודע אתה משתנה. אם אתה לא מודע אין לך בחירה, כי כשאתה לא מודע אתה פועל כמכונה אוטומטית. כל עוד אתה לא מודע תמשיך "להכניס את גופך למוסך", כפי שהית מוסר את מכוניתך, ותבוא לאסוף אותו בגמר הטיפול, אבל חיינו אינם מכונית, אדם שפיתח מיגרנה למשל יוכל, אולי, לחזור הביתה כשראשו משוחרר מכאב, אך עם אותו פחד בלתי מודע ישן שגרם לחסימה, שממוקם עכשיו באזור אחר ועסוק בפיתוחה של בעיה חדשה בניסיונו הנואש לשגר אותות מצוקה. ככל שהמרפאים יתמקדו בהפיכת המטופל ל- מודע במקום לטפל רק בתופעות החיצוניות של הבעיות, כך גם תגבר המודעות בעולם, לרווחת הכול. כדי לעשות זאת, על המטפל עצמו להיות מודע למקום שממנו הוא בא! אדם מודע משמש גשר חיוני להוליסטיקה - לחיבור כל מרכיבינו: הגוף, הנפש, הדגש, השכל והרוח, מי שלא מודע , חשוף לסכנת ההפרדה: עבודת הגוף נשארת מוגבלת בעיקר בתחום הפיסי. השינויים המתרחשים באמצעות ה- מודע אינם בהכרח מהירים, אך הם לטווח ארוך. לעתים נראה כי כשאתה נעשה מודע לדבר כלשהו, הוא מחמיר. כדי להבין זאת, הבה ונחזור לדוגמה של האדם הנושא על כתפיו משקולת במשקל עשרים קילוגרם, כל עוד הוא אינו מודע למטען המיותר, הוא אינו שואל שאלות, כיצד אפשר לשאול ולהטיל ספק בדבר שאתה לא מודע לגביו? הוא רגיל למטען כשם שהוא רגיל להזעה ולכובד הנשימה הנלווים אליו, אך מרגע שהוא נעשה מודע למטען על כתפיו, נדמה לו שמשקלו הולך ונעשה כבד יותר. אובייקטיבית, המטעו עדיין שוקל עשרים קילוגרמים, אך תפיסתו של האדם הנושא אותו השתנתה: הוא נעשה מודע לכך שסחב את המטען הכבד לשווא, ושהוא עלול להמשיך ולשאתו כל חייו אם לא ישליך אותו. כעת, עם כל רגע שעובר והוא עדיין מחזיק במטען ואינו משחרר את עצמו ממנו, משקלו נעשה מסורבל יותר ויותר. ביום המחרת הוא נראה כבד עוד יותר, ובשבוע שאחריו - בלתי נסבל. מבחינה חיצונית דבר לא השתנה. במשך שנים הוא נשא את אותו מטען כבד, אך לפתע הוא נעשה מודע אליו, וכעת הוא מרגיש שהוא אינו יכול לצעוד ולו צעד אחד נוסף מבלי להסיר מעצמו את המשא הזה. זוהי המתנה של ההפיכה ל- מודע ובלעדיה אנו סובלים, אך לא במידה שתגרום לנו לבצע שינוי! מרגע שאתה הופך ל- מודע למשא, תקבל את הבחירה להסירו מעליך. עם זאת, לא תמיד אנו פועלים מיד. תמצית העניין היא שלהיות מודע פירושו להיות כאן ועכשיו במצב של ערנות. להיות מודע פירושו לחיות בהכרה. אם אתה לא מודע אתה מכני, אוטומט - אתה ישן והחיים עלולים לחלוף על פניך. לא כל המרבה בהשתלמויות ובטכניקות נעשה מודע. הרבה יותר קל להיות מודע ! כל אשר דרוש כדי להיות יותר מודע הוא רצון, התכוונות. אם תרצה - תהיה מודע, ואם לא תרצה - לא תהיה מודע . אולם אין זה פשוט לרצות. להיות מודע פירושו לראות, לדעת. מרגע שאתה מודע , שוב לא תוכל שלא להיות מודע ! התהליך הוא בלתי הפיך. לא תוכל עוד לפנק את עצמך במשחקים שהשקעת בהם את כל חייך. לדוגמה: המקריב, הקורבן, ביש המזל ועוד. הרשימה היא אינסופית. להיות תמיד כאן ועכשיו - ללא אשמה וללא פחדים מן העבר או מן העתיד, בלי להיות עבד לצרכים, לדחפים, לשקרים ולמחשבות המשתלטות עלינו - הוא אושר אמיתי. אולי לא תוכל להיות מודע ברציפות תחילה, אך, בהדרגה, תצליח בכך, אם רק תחליט על כך. אנו נעים על רצף שבין שינה מכנית לבין רגעים של עירות מלאה. עם רצון ובעזרת תרגול נתעורר לחיוניות עשירה שכלל לא ידענו על קיומה. בוא ותתחיל להיות מודע שוב לפשטות החיים, לשלל הפעולות שאתה מבצע באופן אוטומטי - נשימה, אכילה, הליכה - ובכך אתה מחמיץ את החדווה המצויה בחוויה הממשית בעשיית אותן הפעולות באופן מודע. בוא ותהפוך להיות מודע כשאתה נושא את גופך בצורה אוטומטית בהווה, בעוד מחשבותיך נמצאות בעבר או בעתיד, השכל שלך הולך שבי אחר הסיבוכים, אך כשאתה מודע , חוזר קסם פשטות החיים שידעת כילד, והפעם, מתוך מצב של ערנות מלאה. לא ניתן לדמיין את המודעות , היא יכולה רק להיות. הקריאה להיות מודע איננה קריאה לשינוי, אלא אך ורק להיעשות מודע לקיים. רק כך באים השינויים מעצמם! על-ידי הכנסת מרכיב פעוט זה לכל אשר אנו עושים, משתנה כל איכות הווייתנו ומעשינו. אם אתה אוהב, בוא ועשה זאת כשאתה מודע, אם אתה שונא, בוא ועשה כן כשאתה מודע . אם אתה פוחד, כועס או עצוב - בזכות היותך מודע תהיה עד לשינוי מהותי. כשאתה מודע אתה יכול לחוות חיים אנושיים וערניים, במקום להניח להם לחלוף על פניך בעודך ישן. תהא חווייתנו כבני אדם על פני אדמות אשר תהיה, המודעות היא זו שמאירה אותה בחדוות הקיום.
