מבחן המודעות העצמית

מכון "לה-וידה" – מבחן המודעות בשאלון אמריקאי.
השאלון מנוסח בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד.

המבחן הוכיח את עצמו מעל ומעבר כמדויק, מקיף ומשקף נאמנה את דמותך.
את תודי בכך בדיעבד, לכשתשמעי את האבחון, ככתבו וכלשונו, מפיה של רונית אילברג.

הערות חשובות –
כל התשובות נכונות ואולי יותר מתשובה אחת קולעת ונכונה לך אישית.
את מוזמנת לנסח תשובה, כאשר אף אחת מהאפשרויות, אינה נכונה לך אישית.

שם פרטי

שם משפחה

טלפון

אימייל

כשסיימת את מטלות היום, לאחר המקלחת, השעה כבר מאוחרת

זה הזמן המשובח שביום, מחכה לזמן איכות שלי - בשקט שלי. זה הזמן לשיחות עם חברות וחברים, להתעדכן מה קורה איתם נופלת לישון, מרגישה סחוטה - כל היום רק חיכיתי לרגע להניח את הראש על הכר... אני עייפה, אלך לי לישון, למרות שגם מחר בבוקר- אקום עייפה... אקרא קצת ספר, או אביט בתוכניות שאוהבת... זה מרגיע אותי לפני השינה. עדיין מלאת אנרגיות- אצא לי לריצה, אעשה יוגה או התעמלות.. לשחרר ולהתאוורר כמו שאני אוהבת.. אוהבת בערב לצאת לבלות.. מסיבות.. הרקדות.. אולי אלך לי לים.. לטייל.. עכשיו הכיף מתחיל. אחר

אחר מטלות

כשאני לא מבינה את חברתי הטובה

אתעלם מכך.. כי לרוב אנחנו מתקשרות מעולה ומבינות היטב זו את זו. . אתחקר אותה, כי חשוב לי להבין אותה לעומק. הקשר איתה חשוב לי. מתוסכלת מאד ברגעים האלו. מרגישה שזה חוצץ בחברות שלנו כשזה קורה. אנסה לברר איתה מה ניסתה לאמר ... אם לא אצליח, בסוף אתייאש. לא מנסה כבר להבין אותה. זה קורה הרבה.. התייאשתי. אני עצבנית עליה, כי היא תמיד בטוחה שהיא צודקת ובכלל לא מבינה אותי. אפילו שהיא לא מתקשרת הכי טוב, אני יודעת להרגיש אותה בלב שלי, מכילה אותה באהבה. אחר

אחר לא מבין

כשאני ממש כועסת על אדם קרוב אלי

אני אביע את הכעס בכל העצמה- כי חשוב לי שהוא ידע כמה שאני כועסת עליו! אני משתדלת להתנקות מהכעס שלי- כי יודעת שזה פוגע קודם כל בי. מאפשרת פתח לסולחה ביננו. מתרחקת מהאדם הזה עד שמרגיעה את עצמי.. כך עדיף לכולם. אני יוזמת שיחה ביננו, כדי להבין ולפתור את הבעיה שיש לנו. הקשר הזה חשוב לי. לא אסלח לו כל כך מהר. אפילו אשקול לחתוך את החברות הזו. לוקחת אחריות ובודקת בתוכי - למה כך יצאתי מאיזון וכעסתי? עושה עבודה עם עצמי. אוציא את הכעס מהגוף שלי - שלא אפתח מחלות מכך. בוחרת לסלוח לו- למעני. אחר

אחר כועסת

בתוך השגרה שלי

השגרה עושה אותי רובוט- היא מייבשת אותי ואני מחכה לקצת אקשן שייכנס לחיי. הזמן עף לי, מרגישה שהחיים שלי עוברים ליד- לא מרגישה מאותגרת. כאילו שום דבר לא נוגע בי. אני מתבלת את השגרה שלי בהמון פעילויות שממלאות אותי- כמו התנדבות, ספורט, חברים, טיולים.. אין רגע דל. השגרה טובה לי. מעריכה אותה ושומרת עליה. יש בשגרה שלי מכל טוב. אני מרגישה מלאה בחיים שלי. כל הזמן מאתגרת את עצמי ושוברת את השגרה שלי- מביאה את עצמי אל מחוץ לאזור הנוחות שלי. בחיים שלי אין שגרה. העבודה שלי היא כל הזמן משתנה, כל הזמן לומדת דברים חדשים ומתחדשת בתובנות על חיי. בשגרה שלי אני למען כולם ושוכחת את עצמי. האנרגיות שלי נמוכות. מרגישה עייפות ואולי אפילו דכאון. אחר

אחר בתוך השיגרה

כשיש לי יום הולדת או סיבה למסיבה

אני מחכה שיעשו לי הפתעה, שיקנו לי מתנות שוות. אני נעלבת אם לא. מתזכרת מראש את היקרים שלי- כי ממש אוהבת שעושים לי משהו מיוחד ביום ההולדת. מתמוגגת מהמתנות שמביאים לי- זה חשוב לי מאד מאד. מתאכזבת מאד ממי ששכח אותי. מכינה לעצמי מסיבה והפתעות- כי אם אין אני לי - מי לי? כל אירוע כזה מלחיץ אותי בטירוף - אני נעשית רגישה ממש. לא מעניין אותי כל הקטע- אין לי ציפיות, וכל המסיבות האלו לא ממש חשובות לי. אני זוכרת היטב מי הביא לי מה ומתי וגם מי שלא ... מחזקת את הקשרים עם מי שזוכר אותי. אחר

אחר יום הולדת

כשיש לי כאב בגוף - כיצד אטפל בו?

אני סומכת רק על הרופאים הקונבנציונלים. אלך למומחים ביותר. אברר עם עצמי מדוע כואב לי דווקא שם? כשאבין את מקור הבעיה בפן הרוחני ואטפל בו- הכאב יעלם. אפנה לרפואה משלימה - מאמינה בגישה ההוליסטית לריפוי. סומכת על אנשי המקצוע המומחים. אני יודעת לרפא את עצמי מתוך הקשבה לגוף שלי ועם שיטות ריפוי טבעיות. לפעמים פשוט אניח לכאב... הוא כבר יעבור לבד. אחר

אחר כאב

כאשר אני חווה תקיעות בחיים שלי- כיצד אפרוץ אותה?

אתייעץ עם חברים שלי- אנסה ללמוד מניסיון החיים שלהם על עצמי. זה עוד לא הזמן. אמשיך לסבול בשקט. אטלטל את עצמי ואצא מאזור הנוחות שלי באופן יזום - עד שאקבל תשובה- עד שאמצא שקט מחדש. מרגישה חוסר אונים- אפנה לאיש מקצוע שיעזור לי להחזיר את עצמי לעצמי. אשלח תפילות לעתיד טוב יותר, עד שהמציאות שלי תשתנה- מאמינה בעצמי ובחיי. אחר

אחר חווה תקיעות בחיים

אני עומדת מול מישהי, אותה פוגשת כעת לראשונה בחיי

מחכה לשמוע ממנה את סיפור חייה ואם היא מעניינת אותי. אני כבר מרגישה אותה ברגש שלי. יודעת אם היא שמחה/עצובה/ אנרגטית/ שקטה.... אני מקבלת עליה מסרים- הם פשוט קופצים לי לתודעה. אחרי שאשוחח עמה קצרות - רק אז אקבל עליה מסרים מתוך החיבור שנוצר לי איתה. אם אתחבר אליה- אנסה להיות חברה שלה, לא מעבר לזה. מי אני שאמסור לה מסרים? אחר

אחר עומדת

כשהפחד תוקף אותי - כיצד מגיבה

אני סובלת מחרדות שמשתקות אותי אני מיישירה מבט לפחד- מבררת על מה הוא יושב אצלי. דואגת לפרוץ אותו. לא מוכנה שהפחד ינהל אותי. יש לי פחדים ומודעת אליהם. בנקודות האלו הם מנהלים אותי. חיה איתם כבר שנים. לא יודעת לצאת מהפחדים שלי. ברור לי שהייתי יכולה להיות במקום אחר בחיים שלי , אם לא היה לי אותם. יש לי פחדים- אבל אני פורצת אותם בנחישות. וכל פעם יופיעו לי פחדים חדשים.

כשאני שומעת מוזיקה- איך הגוף שלי מגיב?

הגוף שלי ישר יתחיל לזוז, לאט לאט אכנס לקצב של המוזיקה, אתמסר ואמצא את עצמי רוקדת בחופשיות אני אוהבת מוזיקה, הגוף שלי ירצה לזוז, אבל יש לי מעצורים. אני מתביישת. אני אוהבת מוזיקה, אבל הגוף שלי לא משוחרר. פשוט אקשיב למזויקה מהלב שלי. אני אוהבת לרקוד, אז ארקוד בצעדים קטנים ובראש שלי ארקוד בחופשיות רבה יותר אחר

אחר מוזיקה

כשיש לי קושי בחיים שלי

אמשיך הלאה כאילו שהקושי לא קיים. אולי זה יסתדר לבד ואולי לא. אלמד לחיות איתו, אין לי מושג, גם לא מעניין אותי, אין לי זמן ולא בא לי להתמודד איתו. אציף את הקושי עוד יותר כדי להבין מה מקור הבעיה שלי, אצלול לתוך עצמי עד שאפרוץ את הקושי לתמיד ברור לי שהקושי הזה נובע מתוכי. אבל אין לי את הכלים להתמודד איתו. אפנה לקבל עזרה. הקושי נובע מהאחרים. אחכה שהם ישתנו עד שהקושי יעבור מעצמו.

מרגישה חוסר אונים מול אדם קרוב אלי

אחכה שמשהו ישתנה, בסוף התקיעות הזו תשתחרר. קשה לי איתו מאד. מתסכל אותי כל חוסר האונים הזה. אין לי מושג איך להתמודד עם זה. מרגישה עייפה מולו. ניסיתי כבר הכל. מרימה ידיים. אפילו אנשי מקצוע לא עזרו לי באמת. אני אף פעם לא בחוסר אונים. תמיד יש מה לעשות ואיך לשנות. לא נכנעת. ממשיכה לנסות. מתסכל אותי. אמשיך לפנות לאנשי מקצוע. בסוף מישהו יצליח לעזור לי לפרוץ את התקיעות הזו. מבינה שזהו הקושי שלי. אחפש תשובות בתוכי. אשלח תפילות מדויקות, כל הזמן אעשה שינויים, עד שאפרוץ את המציאות לטובה ומשודרגת.

מחוברת לייעוד שלי

הייעוד שלי חשוב לי. מוודאת עם עצמי שאני מחוברת לייעוד שלי ומגשימה את עצמי לא מאמינה בייעוד. אני כאן כדי להנות ולחיות בפשטות את חיי. כל הזמן מדייקת את עצמי. בכל תקופה מגשימה את עצמי ומתקרבת לייעוד שלי עוד קצת זהו מסע חיים. תמיד בנתינה ובשליחות לסביבה שלי. המשמעות של חיי חשובה לי מאד. מרגישה שיש לי ייעוד, אבל לא יודעת מה הוא. לא יודעת איך לדעת. מעניין אותי. אני טרודה מידי בחיי היום יום. עוד לא התפנתי לייעוד שלי. אולי בעתיד .

כשיש לי רעש בראש

הרעש בסוף הופך לכאב ראש חזק, לוקחת כדור והולכת לישון לעיתים סובלת ממחשבות טורדניות. יש לי פחדים ומועקות. למדתי לחיות איתם. יודעת לנער מתוכי את הרעש ולמצא את השקט שלי חזרה. לא מתרגשת מזה. מבינה שצריכה חופשה דחוף. אארגן לי משהו כדי להתנקות ולהחזיר את עצמי לעצמי אצא לעשות ספורט, ארפא את עצמי. ואנסה להבין למה נכנסתי לרעש הזה בכלל? אצחק על הכל- הכל שטויות. יודעת לצאת מהרעש הזה בקלות.