אלו הם המסננים העיקריים
דרכם צופה ופועל בעולם האדם, שהדין מנהל אותו
כוחניות, תחרותיות ורכושנות.
ניצחון והפסד.
שולט ונשלט.
האדם פוצע ונפצע.
- הרתעה שיזהרו ממני. איתי לא מתעסקים. דיר באלק, שלא אתעצבן.
- מורתע אני לא רוצה להיפגע (צרות, בעיות, להסתבך, לשלם מחיר) ולכן אני מסכים.
- יש לי זכויות אני תובע אותן. אני נלחם על מה ששייך לי.
- לא יזלזלו בי לא ינהגו בי בפחיתות כבוד. אני לא מוחל על כבודי.
- אני לא פרייר לא ידפקו אותי. לא יסדרו אותי. אני על המשמר. דין פרוטה כדין מאה.
- אני חושד אני חוקר. אני רוצה הוכחות. לא מאמין מבלי לבדוק, כי אין אמונה.
- אני גובה חובות מה ששלי שלי. ואם אפשר לגבות עוד יותר, מה טוב.
- אני מכבד כוח אני מכבד את החזקים. המצליחים. המנצחים.
- החלשים כלכלית לוזרים השוחים בכסף ו'ינרים. אני מעריך אותם.
- בעל המאה הוא בעל הדעה ההון - זה מה שקובע.
- יש להתחשב בי וברצונות שלי אני לא פחות חשוב. אולי אהיה מוכן לוותר במשא ומתן.
- תעשה לי טובה אני אחזיר לך. יד רוחצת יד ושתי ידיים את הפנים.
- כשאני עושה טוב… אז חייבים לי טוב. ואם זה לא הדדי, אז זה יגמר לא טוב.
- עין תחת עין ושן תחת שן זוהי חובתי להתנקם. שילמד לקח.
- החוק לצידי אני קורא למשטרה. אני תובע בבית המשפט. אני אדפוק אותו.
- אני אשתמש בכל מה שיש לי לטובתי מי שלא עושה כך, זב"שו.
- יש דין לפוגעים יש למצות איתם את הדין. יש להציב תג מחיר גבוה ומרתיע.
- ידי תמיד על העליונה כי אני המאשים שבעמדת הנפגע. הנאשם בעמדת נחיתות על כיסא הנאשמים. אני התוקף והוא המתגונן.
אז מה הבעיה עם כל זה?
אנחנו יודעים מדעית, שאפילו קמצוץ קטן מהדברים לעיל יזהם, ירעיל ויהרוס יחסי חסד (הורים וילדים גדולים. אחים ואחיות. חברים. זוגיות).
ואיך אנחנו יכולים לדעת?
קבלו את הדיפרנציולוגיה – מדע יחסי החסד