שמי יוני (44). פסיכולוג. אישתי תזונאית (48). לנו 3 ילדים. הבכורה חיילת. עד שנולדה היה חלב ודבש ומאז התקררות מתמדת. יחסה אלי נעשה עויין עד שהפכתי לבלתי רצוי בבית ודחוי במיטה. אני הגבתי בעלבון ובריחה ממנה ותוך שנתיים הגיעו מים עד נפש וכבר רצינו להתגרש. הלכנו למגשרת ויצאנו עם הסכם שבו הסכמתי עם כל רצונותיה כי רציתי להיות בסדר. פתאום משכה אותי אליה, הסתכלה לי בעיניים ושאלה אם אני באמת רוצה להתגרש. לא רציתי. אבל לא האמנתי, שאפשר להחזיר את הגלגל לאחור. אמרתי לה שאם מישהו יכול לעזור לנו, זה יועץ ששמעתי עליו ממכון לה-וידה. כפסיכולוג היה לי מאוד קשה איתו. הוא בכלל לא התייחס לשום היבט פסיכולוגי שלי או של זוגתי. רק התנהגיות והתייחסויות בפועל לאורם של ערכים מוחלטים. לא סטה, לא ימינה ולא שמאלה. עד הסוף. לבסוף היחסים שלנו התאחו והיום הם טובים באמת, הרבה יותר מאשר היו בהתחלה. גם הבנו שההסכם המחיש לנו שהקשר שלנו חיובי ביסודו ועמוק. שלא היינו במו"מ כי עדיין דאגנו זה לזו. היה לנו מזל גדול שהתעשתנו ומצאנו את היועץ החכם שלנו. אני בימים אלה לומד בקורס ומתכוון לעסוק ביעוץ זוגי בעצמי.